בפוסט קודם תיארתי שתי טעויות חשיבה נפוצות – "הכל או לא כלום / ראיית שחור לבן" והכללה מוזגמת (פורסם ב 5 ביולי 2015).
בפוסט זה אציג שתי טעויות חשיבה דרמטיות ומשמעותיות לא פחות בעיצוב חיינו – "מתן תוויות" ו "קפיצה למסקנות". כולנו (כולל כותב שורות אלו :)) טועים בטעויות אלו והכרות עמן והבנתן עשויות להפחית את השימוש בהן ובעיקר את נזקיהן הגדולים
מתן תוויות הנו תופעה אנושית מוכרת מאוד, לרוב אנחנו עושים זאת כחלק מסכמות שיש לנו על קבוצות אוכלוסיה, כגון "שמאלנים", "מזרחיים", "נשים" וכו'. תופעה זו מוכרת מאוד. התופעה הפחות ברורה ומוכרת הינה הנטייה שלנו באופן מודע ולא מודע, לתת תוויות עצמיות משמעותיות מאוד על עצמנו, לעיתים כתירוץ, לעיתים כהסבר, אולם לפעמים כחלק מהאמונה שלנו על עצמנו. כאשר אנחנו אומרים על עצמנו שאנחנו "עצלנים" או "לוזרים", או "טיפשים", אנחנו בעצם מייצרים מציאות.
לרוב באה אמירה כזו על רקע טריגר כגון כשלון או אירוע קשה שחווינו, אשר פוגש אותנו בנקודות רגישות שלנו, פצעים מהעבר וטרואומות לא מעובדות או לא פתורות. אחת הסיבות לאמירה העצמית הזו הינה במתן "אישור" ו "הנחה". לכאורה קבלת רוע הגזירה והסרת האחריות מאיתנו. "אני עצלן, לכן לא הצלחתי ללמוד למבחן, אין מה לעשות…"
ברור שזהו פתרון מאוד בעייתי היות ועם הזמן אנחנו מתחילים להאמין במה שאנחנו אומרים לעצמנו, ל"שטויות שלנו" והאמירה מחלחלת והופכת לאמונות ליבה שלנו על מי שאנחנו.
רבים מבין מטופלי הם סטודנטים אשר עוברים עכשיו את תקופת המבחנים. מתוכן ישנה מטופלת בשם דנה (שם בדוי) אשר חווה באופן אינטנסיבי מאוד חרדת מבחנים. מדובר על בחורה מבריקה, אשר הצליחה מאוד בעבר בהרבה תחומים כולל בלימודים. אולם לאחרונה חוותה כשלונות בלימודים והחליטה שהיא לא יודעת ללמוד, לא מסוגלת לעבור מבחנים, לא תצליח בחיים לגמור את התואר ונגזר עליה לעבוד כמלצרית, פקידה או מנקה כל חייה….
רמת האמונה של דנה בכך שאיננה יודעת ללמוד ולעבור מבחנים הייתה גדולה מאוד וגרמה לכך שהיא מאוד נלחצה לפני המבחנים, לא למדה באופן יעיל והייתה בהיסטריה במבחן. אין פלא שאכן נכשלה במבחן הראשון של הסמסטר. הכשלון רק הגביר את מתן התגיות העצמי של "לוזר לימודי" ואף התרחב לעוד תחומים – חברתיים, אישיים וכו'. בפועל יצרה לעצמה דנה חומה ענקית, מאיימת ובלתי עבירה…..
במהלך הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי CBT, בחנו "ותקפנו" ביחד את אמונות הליבה הללו והנחות היסוד שנוצרו אצל דנה על עצמה, על ההכרח להצליח, הצורך להיות מצויינת והמשמעויות של הכשלון במבחן מבחינתה. דנה למדה לראות את הדברים פחות שחור לבן או ברזולוציה של 1X1 פיקסלים. היא הבינה שכשלון במבחן אחד או חוסר יכולתה עד עתה ללמוד טוב למבחן, לא מעיד בהכרח על משהו מאוד כללי. היא הבינה שהיא "מתויגת" את עמה ככשלון כולל בלימודים וקופצת למסקנה מהירה על מי שהיא.
במקביל להבניה הקוגניטיבית המחודשת, המלצתי לדנה לבדוק את נושא ADHD וגם לימדתי אותה כלים וטיפים קונקרטיים על התמודדות עם החרדה ושל שיטות לימוד, התארגנות, סדר וכו'.
דנה הצליחה בשני המבחנים האחרונים והגיע אלי לפגישה בתחושת הקלה גדולה… ניכר היה שירד ממנה עומס גדול 🙂 בהצלחה במבחנים האחרונים ובמועד ב' של המבחן הראשון 🙂