כל עוד המחשבות הנן פונקציונאליות ותואמות אז הכל בסדר. כך לדוגמא, אם הגירוי הוא מבחן חשוב ואני חושב שהוא קשה ושאני צריך להתכונן אליו טוב בכדי לקבל ציון טוב יותר, וכך גם עושה, אז זוהי מחשבה פונקציונאלית המביאה לרגש תואם – חשש סביר, ולהתנהגות מתאימה – למידה אפקטיבית.

אולם, לצערנו, פעמים רבות המחשבות אינם פונקציונאליות ונוצרים עיוותי חשיבה. עיוותים אלו נובעים מ"הנחות יסוד" שליליות שלנו על עצמנו (הנובעות מ"אמונות ליבה" שליליות שלנו על עצמנו).

כך בדוגמא של המבחן, אדם המאמין שהוא "טיפש" או "כשלון" חושש שלא משנה מה יעשה לקראת המבחן, הוא יקבל ציון נמוך או אף יכשל. עיוות חשיבה זה (ניבוי שלילי של העתיד) גורם לחשש או חרדה מוגברת מאוד. החרדה גורמת ללמידה לא אפקטיבית כגון דחיינות של הלמידה, חוסר יכולת להתרכז, עייפות ועוד. התוצאה היא נבואה שמגשימה את העצמה והאדם מגיע לא מוכן ומאוד חרד למבחן ועלול להכשל או לקבל ציון נמוך.

כיצד אנו פותרים זאת בטיפול CBT?

א. מלמדים את האדם על טעויות החשיבה שלו ועל הפרשנויות הנוספות דרכם ניתן לפרש את המציאות.

ב. מתרגלים בפועל התנהגויות המעמתות את חרדותיו ומתנתחים מה היה בפועל ברמת האירוע X המחשבה X הרגש.

ג. מנתחים מה היה בפועל ברמת האירוע X המחשבה X הרגש ולומדים מכך.

ד. יוצרים הבנייה קוגניטיבית מחודשת אשר מחליפה את אופן החשיבה הלא פונקציונאלי המקורי ומתנסים בה דרך ש.ב. והפגישות הטיפוליות.

נשמע "קל" אולם כרוך בהרבה עבודה ואומץ מצד המטופל ונסיון ומקצועיות מצד המטפל.