"עם רגש לא מתווכחים", "רגשות הם אמיתיים", "תן לרגש / ללבך להוביל אותך". רבים מאיתנו מכירים משפטים אלו, גדלנו אליהם ולעיתים אף מגדלים את ילדנו על משפטים אלו. האמת היא שלעיתים קרובות מיידי, סביר להניח שאף בימים האחרונים, אנחנו נותנים בלי משים לרגשות שלנו להטעות אותנו ולפגוע בנו.

כיצד זה קורה?

בטיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT, אנחנו לומדים על רצף האירועים הבסיסי הבא:

אירוע > פרשנות מחשבתית  > רגשות > התנהגות

אנו לומדים שישנה משמעות קריטית לפרשנות שלנו. האופן בו אנחנו נפרש וננתח אירוע, עשוי (או עלול) להפיק רגשות "טבעיים" ואפקטיביים או רגשות "מלאכותיים" ולא אפקטיביים.

כך למשל, כשלון בבחינה יכול להתפרש כמבחן קשה, לא הוגן, חוסר מזל, אירוע חריג, או יכול להתפרש כעוד חיזוק לכך שאני לא חכם, לא יודע ללמוד, כשלון, לוזר וכו'.

ברור לגמרי שהפרשנות השנייה, הרסנית הרבה יותר ויכולה ליצור רגשות לא אפקטיביות של יאוש, דכאון, תסכול גדול, זעם עצמי. רגשות אלו עלולים ליצור התנהגויות של "בריחה" או "קפיאה" כגון הימנעות מלגשת למבחן הבא, עזיבה של הלימודים, חוסר יכולת ללמוד למבחן. ההתנהגות הללו רק יחזקו את האמונות ויוכיחו לאדם שהוא צדק – נבואה שמגשימה את עצמה.

אז מה לעשות?

על אירוע אנו לרוב לא שולטים, למשל אם המבחן באמת היה קשה או לא הוגן. אנחנו כן יכולים לשלוט יותר על הפרשנות המחשבתית שלנו על האירוע! בפעם הבאה שיקרה אירוע אשר יעורר בכם רגשות עזים כגון כעס רב, חרדה, פחד גדול וכו', עצרו שניה, ספרו עד 5 (אלא אם הברקסים באוטו לא עובדים…) וחשבו למה אתם בעצם כל כך כועסים? מהן המחשבות האוטומטיות שאתם מייצרים עכשיו? בחנו מחשבות אלו והציעו מחשבות חלופיות. זכרו, לפעמים הפרשנות שלכם באמת נכונה, אבל לא תמיד! אנו נוטים להסתכל על אירועים דרך הסכמות / המשקפיים הצבועות שלנו.

לסיכום, עם רגשות באמת לא מתווכחים אבל עם המחשבות המייצרות את הרגשות כדאי מאוד להתווכח ולבדוק האם הרגשות שנוצרו הנם טבעיים ואפקטיביים (כולל גם עצב או כעס) או שמדובר ברגשות מלאכותיים ולא אפקטיביים הנובעים מסכמות ומעיוותי חשיבה

בהצלחה 🙂