בתקופה האחרונה חוויתי ביחד עם מספר מטופלים חוויה נעימה וטובה של סיום טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממקום של התקדמות רבה, מיצוי טוב ומימוש. לא תמיד הדבר קורה אבל שזה קורה, זה קורה בגדול. המטופל מתקדם בצורה משמעותית בנושאים המרכזיים שהציקו לו, לומד לחיות עם המקומות והנושאים שאותם לא יכול לשנות (חיצוניים או פנימיים) ולומד להבדיל בין שני המקומות…
הרבה פעמים ממש ניתן להרגיש בקליניקה את הצמיחה האישית של המטופל וכיצד האגו (במובן המקורי החיובי של המילה) של המטופל גדל, ביטחונו גדל, האמונה שלו בעצמו, הקבלה העצמית, שיפור קשרים עם הסביבה ועוד.
ישנם מחקרים רבים החוקרים מה מסביר את הצלחת הטיפול קוגניטיבי התנהגותי. המחקרים מצאו את 4 המרכיבים הבאים:
הסביבה והאישיות – 40% השפעה
הקשר הטיפולי – 30% השפעה
שיטת הטיפול – 15% השפעה
ציפיות ותקוות – 15% השפעה
מטופל המקבל תמיכה חזקה מסביבתו הקרובה כגון הורים או בן/בת זוג, ילדים, חברים וכו, יוכל להעזר בתמיכה זו לשם התקדמות בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ובחייו האישיים. בדומה לכך, מטופל אשר אינו נמצא במצוקה כלכלית או גופנית או משבר משמעותי, מלבד המצוקה הנפשית אשר הביאה אותו לטיפול, יצליח לרכז יותר כוחות ואנרגיה לטיפול.
במקרים בהם מגיע אלי מטופל בתקופה משבר או ללא תמיכה סביבתית, אני משקיע את תחילת הטיפול בהכלה ותמיכה במטופל והגדרות מטרות ביניים משותפות לפתרון הבעיות האקוטיות לפני כיבוש הפסגה הסופית.
חשיבות משתנה האישיות בהצלחת הטיפול הינה ברורה מאליה ובחרתי להתמקד בשני מרכיבים בתוכה: מרכיב אחד הינו הבעיה עצמה (או הבעיות) אותן מביא המטופל. ישנו הבדל גדול בין בעיות ממוקדות כגון מטופל אשר הגיע אלי מפוביה (פחד) ספציפי מכלבים כאשר כל שאר המשתנים כגון הסביבה והבריאות הנפשית הכללית היו טובים. במקרה הספציפי דנן, לאחר 7 מפגשים המטופל נרפא לגמרי מהפוביה תוך שימוש בטיפול התנהגותי קלאסי בשילוב מרכיבים קוגניטיביים והבנת הרקע והעבר.
מצד שני מטופל אשר מגיע עם בעיה עמוקה, רוחבית ושורשית יותר כגון הפרעת חרדה כללית או הפרעת אישיות, זאת על רקע בעיות משמעותיות בילדות ואף טראומות, יזדקק למשך טיפול קוגניטיבי התנהגותי ארוך יותר של מספר חודשים ואף יותר, תוך הגדרות מטרות ביניים, ליווי ותמיכה רבה.
מרכיב אישיותי חשוב במעלה להצלחת הטיפול הינו המוטיבציה של המטופל. מניסיוני העשיר, רובם המכריע של המטופלים אשר באים לטיפול הקוגניטיבי התנהגותי "ממוקדי משימה", מחויבים, מתמידים, עושים ש.ב. "באים לעבוד ולא רק לעבודה", מתקדמים בטיפול באופן משמעותי וחווים הצלחה והקלה גדולה בחייהם. מרכיב זה מתחבר מאוד גם לנושא הציפיות והתקווה והאמונה של המטופל ביכולתו, בסיוע ובליווי שלי, להתקדם ולהצליח. ציפייה ותקווה הנה מרכיב חזק מאוד בכל יכולת התקדמות ושיוני בחיי אדם ובוודאי בטיפול.
הקשר הטיפולי הנו המרכיב השני בחשיבותו לאחר משתני הסביבה והאישיות שתיארתי לעיל. גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול פסיכולוגי אשר מחייב יצירת קשר חזק ואמיץ בין המטופל למטפל. קשר זה הנו תנאי הכרחי להצלחת הטיפול! רק לאחר ביסוס הקשר אפשר להתחיל לעבוד באמת. רק לאחר ביסוס הקשר הטיפולי המטופל ירגיש נוח להיפתח, להיחשף, לעלות את פחדי הגדולים, רגשי האשמה, בושה, טראומות עבר, רגשותיו כלפי הטיפול ואף כלפי המטפל. מניסיוני, בטיפולים בהם נוצר קשר כזה, שימש הקשר כמנוף ו"משטח המראה" לביצוע ההתקדמות והשינויים הגדולים בשינוי תפיסות ואמונות המטופל הבסיסיות (כגון אמונות הליבה והנחות היסוד) ומשם לשינוי ולשיפור בחיי המטופל.
שיטת הטיפול – ישנן שיטות טיפול נפשי רבות ומגוונות. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותית נמצא הן מחקרית והן מניסיוני האישי, כטיפול יעיל ואפקטיבי מאוד. ניתן להסביר את הצלחת הטיפול במתן מענה על 4 גורמים שנמצאו מחקרית כתורמים להצלחת הטיפול: הבהרת הסימפטומים אותם חווה המטופל, מתן תקווה, מתן חוויה של הצלחה ושליטה, הפעלה ומעורבות רגשית – לשם עקיפת ההגנות השכליות.
בהצלחה בטיפול 🙂 !
