ענת (שם בדוי) הגיע לטיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT, על רקע מצוקה נפשית, בלבול והצפה רגשית חזקה. ענת בסוף שנות ה 20 לחייה, החלה התמחות במשרד המשפחתי, מיד לאחר סיום לימודי משפטים. לפני לימודי המשפטים למדה תחום אחר ושונה במוסד יוקרתי.

ענת בחורה נאה, חכמה, מעניינת, פלפלית, "תל אביבית" טיפוסית אשר אוהבת לבלות, לצאת. לענת מעגל חברתי טוב ועשיר הכולל מספר בנים חברים, "חברה" אשר נפגשים יוצאים הרבה ומהווים תמיכה משמעותית עבורה.

הבעיה המרכזית שעלתה במהלך האינטייק, היתה חוסר הצלחתה של ענת ליצור זוגיות טובה ונורמלית, יציבה, משמעותית ואינטימית. היו לענת מספר חברים לאורך חייה אבל רוב הקשרים היו בעייתיים מאוד – בחורים שזלזלו / מנותקים רגשית / בע"מ / מריבות רבות / קנאות / בעלי בעיות משמעותיות. האקס האחרון (עימו אף התארסה)  לא היה ברמתה מכל הבחינות ובעל מרכיבי הרס עצמי.

כשהגיע ענת לטיפול CBT לפני פחות משנה,  לא הייתה בזוגיות ויצאה לדייטים רבים אשר חלקם נמשך לחברויות קצרות מאוד של שבוע שבועיים. ענת היתה מתוסכלת מאוד מהמצב, מבולבלת, בדיכאון קל, חסרת ויסות רגשי ובעלת פתיל קצר…

בפורמולציה הקוגניטיבית שערכתי לענת, עלו הנחות יסוד (סכמות מחשבתיות) הקשורות לצורך עצום שלה בשליטה, בהכלה מלאה וטוטלית על ידי החבר, צורך חזק בהסכמה של החברים / אנשים או החבר, עימה. עלו גם מחשבות של חשש להעלם בקשר, להיות לבד כסוג של כשלון ועוד.

הרגשות החזקים ביותר שעלו בטיפול היו חשש עצום של ענת מדחייה, זלזול, לא להיות נאהבת. התנהגותו של ענת, מימשה בפועל את החשש. היא הייתה מתעסקת באובססיביות סביב משמעויות הדייט של אתמול, שולחת הודעות, מפרשת כל התנהגות (כגון אי חזרה מיידית לסמס) כדחייה, מגיבה באימפולסיביות ועוד.

בשלב הראשון של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, זיהינו את דפוסי המחשבה והסכמות של ענת. בחודשים הראשונים של הטיפול ניתחנו כל מקרה שהביא לטפיול כגון דייט או התחלת קשר רומנטי או מריבה בעבודה או עם ההורים. ראינו כיצד ענת פועלת בעקביות בהתאם לסכמות המחשבה שלה ובוחרת לפרש את רוב האירועים בפרשנות השלילית של הדחייה, הזלזול מהצד השני. הזמנתי את ענת לחשוב על פרשנויות חלופיות לאירועים ובהדרגה למדה ענת וראתה שהמציאות יכולה להיות שונה מהפרשנות. ענת ראתה כיצד היא נותנת לפרשנויות המחשבתיות שלה (המחשבות האוטומטיות) לעשות בה "שמות"….

ענת לא הסתדרה טוב עם הוריה, הרגישה דחויה, לא אהובה מספיק, תחת ביקורתיות גדולה מאוד. בשלב מסוים הבינה ענת שהפנימה את הביקורתיות ואי הקבלה של הוריה ובעיקר של אמא, כלפי עצמה והמשיכה בכך "בהצטיינות יתרה", תוך כדי הלקאה עצמית רבה. במונחים פסיכולוגים מדובר על "הזדהות עם התוקפן" – דמות ההורה שאנחנו כילדים מסתכלים בהערצה מלמטה למעלה, תלויים בו קיומית ולא מסוגלים "לירוק לבאר ממנה אנו שותים" (כלומר להבין שיתכן שמי שלא בסדר הוא ההורה ולא אני…).

ענת לקחה על עצמה באופן מלא את הביקורתיות עד ש "לא הייתה מוכנה להיות חברה במועדון שרוצה לקבל אותה" כאמרת גראוצ'ו מרקס הידועה… לכן בחרה לעיתים בבחורים לא לרמתה או בחורים פוגעים, מזלזלים וכדומה.

מחשבה אלטרנטיבית משמעותית מאוד שעלתה בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הייתה – "אמא שלי לא רואה אותי, מזלזלת בי ומקטינה אותי, אבל זה לא קשור אלי, זה שלה! אני לא כזו, אני אדם בוגר ושלם".

משפט כזו יכול היה להאמר וחשוב מכך, להיות מופנם, רק לאחר מספר חודשים של עבודה משותפת מאומצת…

דרך הדוגמאות, הניתוחים, ש.ב. בהם ענת התאפקה לא להגיב ישר מהבטן ולנתח מה חששה שיקרה לעומת מה שקרה בפועל, למדה ענת לא רק שישנן פרשנויות אחרות למצבים. ענת למדה גם שניתן ליצור מציאות אחרת בהתאם לצורת המחשבה והנחות היסוד האלטרנטיביות שהביאו לתגובות אחרות שלה

היום ענת מסיימת את הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי במקום בו הנה רגועה, שלמה יותר עם עצמה, אוהבת את עצמה ובתחילתה של זוגיות חזקה אמיתית הנראית מבטיחה!

המון בהצלחה ענת!