מאז תחילתו של הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי (Dialectical Behavior Therapy או DBT), ניתן לראות עלייה במספר המקומות המספקים אימון בכישורי DBT בלבד, ללא טיפול בשיחות, לרוב מתוך שיקולים כלכליים. בעקבות העלייה הזאת, קם גוף מחקרי ששם לעצמו למטרה לברר את היעילות של שיטת טיפול זו.

מסקירה כללית של מחקרים השוואתיים אל מול קבוצת ביקורת, שנעשו לבחינת יעילות האימון בכישורי DBT, עולה כי שיטת טיפול זו יעילה בהפחתה של דיכאון, כעס בלתי נשלט, ובטיפול באי-יציבות רגשית וחוסר רגישות כללית. אדפטציות שונות של כישורי DBT נמצאו יעילות בטיפול בהפרעות אכילה, בבעיות הקשורות בצריכת אלכוהול, ובהפרעות קשב וריכוז (ADHD). אימון בכישורי DBT מסייע גם בהפחתה של התנהגות אלימה כלפי בני-הזוג בקרב אנשים בעלי עבר של אלימות כזו. מניסויים שנעשו במתקני כליאה, עולה כי אימון בכישורי DBT עוזר בהפחתה של תסמינים פוסט-טראומטיים ותסמינים דיכאוניים, שיפור יכולות בין-אישיות, הפחתה של התנהגות אימפולסיבית והתנהגות אגרסיבית, ובאופן כללי בנסיגה של פסיכופתולוגיה.

סקירה נוספת של מחקרים שאינם מערבים השוואה אל מול קבוצת ביקורת העלתה תוצאות דומות. אימון בכישורי DBT נמצא יעיל בהפחתה של דיכאון ו-ADHD, ותורם לשיפור בתפקוד הכללי. סוג טיפול זה נמצא יעיל גם בסיוע למשפחות המתמודדות עם חברי-משפחה בעיתיים. מעט מאוד מהגוף המחקרי נוגע ליעילותו של טיפול זה בילדים, אך כן התגלה שהוא יעיל בסיוע לילדים עם הפרעת התנגדות (oppositional defiant disorder).

כמו כן, בשילוב עם תרופות, אימון בכישורי DBT היה יעיל יותר בסיוע לקשישים הסובלים מדיכאון או מהפרעות אישיות על פני טיפול תרופתי בלבד.

באופן כללי ניתן לראות שאימון בכישורי DBT בלבד כשיטת טיפול בפני עצמה יכול לסייע במקרים רבים, ויכול לתת מענה במקומות בהם טיפול יותר נרחב לא מתאפשר משיקולים כלכליים או משיקולי זמן. עם זאת, רוב המחקרים אינם מפרטים באילו כישורים ספציפיים נעשה שימוש במחקר וכתוצאה מכך לא בדיוק ברור אילו כישורים עוזרים באילו סיטואציות. יש לבצע מחקר נוסף בכיוון זה כדי לשפר את המענה לתופעות שונות באמצעות שיטה זו.

הכותב הוא איתן טמיר, מטפל DBT